שִׁירַת יְמֵי הַבֵּינַיִם
שירי שמואל הנגיד
נלקח מויקיפדיה
רבי שמואל הנגיד נולד לרבי יוסף הלוי, בעיר קורדובה שבממלכת ספרד. הצטיין כקליגרף מופלג בכתב הערבי. למד תורה מפי ר' חנוך בן ר' משה השבוי. בצעירותו עסק בכתיבת ספרים, ואף פתח מכון לכתיבת ספרי קודש - עקב גודל הבקשות. לאחר החרבת קורדובה פתח חנות לבשמים בגרנדה, שם פגש את חבוס בן מאכסן אל מוצפר, מושלה של נסיכות גרנדה החדש (שליט הטאיפה גרנדה בשנים 1019 - 1038). חבוס התפעל מאוד מחכמתו של שמואל, מינה אותו ליועצו ובהמשך לתפקיד הווזיר הגדול. ר' שמואל שימש כעשרים ותשע שנים בתפקיד זה, תוך שהוא נושא את יהדותו בקומה זקופה בחצרות שני מלכים, דואג לקהילות היהודיות בספרד, תומך בישיבות, ובלימוד התורה ועוסק בעקביות בשירה ובחקר הלשון העברית. לאחר מותו של חבוס ב-1038 תמך בבנו הבכור באדיס בן חבוס על פני אחיו בולוגין, לתפקיד הנסיך ובאדיס אכן זכה בירושה, כששמואל הנגיד ממשיך לכהן תחתיו כווזיר הגדול עוד כעשר שנים. רבי שמואל הנגיד מיזג בהשכלתו את התרבות היהודית המקורית יחד עם ידע כללי ומדעי נרחב, כולל ידיעת שבע לשונות[דרוש מקור] אך שירה כתב רק בעברית. הוא כתב שני ספרי הוראה מעמיקים בתלמוד, אחד מהם עסק בהלכה לפי סדר התלמוד ונקרא "הלכתא גברתא". מבוא התלמוד המיוחס לו נדפס כנספח למסכת ברכות, החל ממהדורת התלמוד של האלמנה והאחים ראם ('דפוס וילנא'). כמו כן עסק בחקר הלשון העברית וחיבר בערבית ספר בתורת הלשון העברית כּתַאבּ אלְאִסְתִגְנַאאְ, המכונה בעברית "ספר העושר" - מילון מפורט ללשון המקרא.[2] על פי רבי משה אבן עזרא, חיבר הנגיד שלושה קובצי שירה: "בן-קהלת" אשר נערך על ידי בנו יהוסף, בו נכתבו שירי הגות; "בן-משלי" אשר נערך על ידי בנו אליסף, בו מצויים בעיקר פתגמים; ו"בן-תהלים" אשר חלקית נערך על ידי בנו יהודה. מסופר שהספר נגנב, ובדרך פלאית וברוח קודשו של רבי שמואל הנגיד נימצא הספר.